מספר הרב אלעזר כרמי, רכז המדרשיה בעתלית: "במדרשית לב לאחים תוכננה סעודה לנערים היקרים, להצלחת משפחתו של אחד האברכים. תוך כדי ההתארגנות נכנס לבית המדרש בחור צעיר ושאל: "האם יש מי שיכול להשלים מניין בבית הסמוך, לרגל שמחת שבע ברכות המתקיימת שם?"
"השבנו לו, שאנו עוסקים כעת בלימוד ומיד לאחמ"כ אנו עורכים סעודה. הבחור נבוך קצת ולא ידע מה לעשות. שאלנו אותו" מי החתן", והוא השיב "אני". לתשובה הזו לא ציפינו…
"מיד הצענו לו" הוא מספר "שיגיע יחד עם הכלה ושאר משתתפי השמחה לערוך אתנו במדרשה את סעודת השבע ברכות".
"מי שלא ראה את שמחת השבע ברכות, לא ראה שמחה מימיו. הסעודה טובלה בדברי תורה, שירים וריקודים (ואפילו כלי נגינה) לכבוד החתן והכלה ע"י נערי המדרשיה, שזכו לשמח חתן וכלה.
המשפחה, החתן והכלה, יצאו נרגשים משמחת השבע ברכות, ולפעילי המדרשה בעתלית יש כבר משפחה נוספת שבס"ד תזכה להתקרב לבורא עולם.